טנא עומרים
 טנא עומרים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | הר חברון |
| גובה ממוצע[1] | 554 מטר |
| תאריך ייסוד | 1983 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 985 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה |
(למפת הר חברון רגילה)   טנא עומרים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.tene.muni.il | |
טנא עומרים (טֶנֶא עֳמָרִים) היא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום-מערב הר חברון, מעט צפונית ממיתר, השייך למועצה אזורית הר חברון. אוכלוסיית היישוב כוללת חילונים ודתיים, ומונה כ-230 משפחות. כיום טנא עומרים הוא היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית הר חברון במספר בתי האב שבו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם בשנת 1983 כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל עומרים". החלטת הממשלה על הקמת היאחזות, באה לאחר פיגוע בדאהרייה בו נרצחה תושבת בית שאן, אסתר אוחנה. באפריל 1984 אישרה ועדת ההתיישבות של הממשלה והסוכנות היהודית את הקמת היישוב.[3] היישוב אוזרח במאי 1984[4] והוצבו בו 8 קרוואנים. בשנת 1986 החלה בניית בתי הקבע. עד שנת 2005 התגוררו ביישוב למעלה ממאה משפחות, רובן חילוניות ומיעוטן דתיות.
בשנת 1999 הוקמה בסמוך ליישוב "חוות מור" או חוות "הר המור" על ידי שלמה מור. החווה כיום מאוכלסת על ידי משפחה אחת וכמה עובדים, ועיסוקה העיקרי הוא גידול צאן וסוסים.
בשנת 2005, בעקבות תוכנית ההתנתקות, נקלטו ביישוב למעלה מ-20 משפחות מהיישוב מורג שבגוש קטיף ומיישובים נוספים.
התושבים המתגוררים ביישוב מכנים אותו "עומרים" אך רושמים את שמו של היישוב במסמכים רשמיים בתור "טנא עומרים". ברישומי המדינה הוא קרוי "טנא", על שמו של מנכ"ל משרד השיכון, דוד טנה.
חינוך וקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב בריכת שחייה הפתוחה בקיץ, ומועדון בו מתקיימים חוגים. במקום סניף של תנועת הנוער קדמה וכן סניף של בני עקיבא. ביישוב תינוקייה ופעוטון, וגנים לדתיים ולחילונים בנפרד.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצבת היישוב נתגלו בחפירת הצלה שרידים מימי בית ראשון (תקופת הברזל ב' ו-ג') וכן מהתקופה ההלניסטית והתקופה הביזנטית. בתקופת הברזל ב' הייתה במקום יחידה חקלאית, וזו ננטשה בתקופת הברזל ג', כנראה בעקבות מסע סנחריב, ובשטחה נבנו רוגמי קבורה. מערת מגורים שהייתה בשימוש בתקופת בית ראשון במקום שומשה מחדש בתקופה ההלניסטית, ונוספו בה רצפות מגורים. בהמשך, בתקופה הביזנטית נעשה שימוש מחודש במערה, ונחצבו במקום גם שתי גתות.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר היישוב טנא עומרים
- טנא עומרים באתר המועצה
- טנא, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
טנא (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אילן בכר ורפאל מן, אושרה הקמת ישובים חדשים ביו"ש ובנגב, מעריב, 11 באפריל 1984
- ^ אורי בינדר, בני באר־שבע איזרחו את "מעלה עומרים", מעריב, 30 במאי 1984
- ^ שחר כנץ, אירית יזרסקי (ע), שרידים מתקופת הברזל II עד התקופה הביזנטית במחצבת טנא עומרים, חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין, ירושלים: קצין מטה ארכאולוגיה - המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון; רשות העתיקות, 2009, עמ' 213-221
| ||||||||||||
| יישובים שהוקמו או הורחבו עבור שיכון מפוני תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובים חדשים | באר גנים • בני דקלים • בני נצרים • גני טל • כרמי קטיף • נווה • נטע • נצר חזני • שבי דרום • ניצן ב' | |
| יישובים שהורחבו | אבני איתן • בוסתן הגליל • בית חגי • בת הדר • טנא עומרים • יד בנימין • יד חנה • כרמיה • מבקיעים • משכיות • נווה ים • ניצן • פלמחים • שוקדה • תלמי יפה | |
| שכונות חדשות | שכונת הנשיא הרצוג באשקלון • שכונת נצר אריאל באריאל | |
| יישוב שאוכלס מחדש | שומריה | |
